השיחה שלי שנערכה אתמול עם מועמד לראשות העיר נשר, אבי בינמו (כעת הוא חבר מועצה עם ניסיון של 20 שנה בעיריית נשר), לא הייתה שיחתנו הראשונה.
הכרתי את אבי בינמו, כמו שאומרים, במקרה. ההיכרות שלנו התחילה לפני מספר שנים באמצעות גאורגי גרשקוביץ, תושב נשר פעיל, דובר רוסית. במהלך כנס של חברת כנסת המפורסמת ד»ר מרינה סולודקין עם הבוחרים בנושאים הקשורים לרווחה. שגם אחרי 20 שנות עלייה מספר הבעיות בתחום זה לא פחתו.
כאן המקום להוסיף, שנפגשנו ושוחחנו עם אבי בינמו לא רק בשמחות. פעם באחד ההוסטלים נערכה פגישה עם חברת כנסת דאז יוליה שמאלוב-ברקוביץ’ שלקחה על עצמה לעזור לחברי המועצה המקומיים ברמה הפרלמנטארית להוריד אנטנות סלולאריות מהגג והמרתף של בניין רב-קומות.
אגב, רק לסבר את האוזן, עוד לפני אישור החוק הפרלמנטארי האוסר התקנת אנטנות אלה, חבר המועצה של עיריית נשר, אבי בינמו, הצליח להוריד את הציוד המזיק לסביבה של האנטנות הסלולאריות מגג גן הילדים ומעוד שלושה בתי מגורים בעיר הקטנה נשר.
לפני שנציג את העובדות על פעילותו של חבר המועצה אבי בינמו (ועמיתיו למאבק, עולים דוברי רוסית), חשוב לציין את הנימה המיוחדת של שיחתנו, שהייתה לא רק אנושית, אלא יותר מוסרית.
השאלות ששאלנו לא היו קלות, אך קיבלנו תשובות לכולן.
הכתב: עד כמה אתה מודע לכל האכזבות והתסכול (במילים עדינות) שנחרתו בזיכרונם ובתודעתם של עולים דוברי רוסית מכל ההבטחות הריקות, מ»אהבה ל»רוסים האלה» שמתעוררת רק לקראת הבחירות», מצדם של מספר רב של מועמדים בתקופת הבחירות לכנסת והבחירות המוניציפאליות בלמעלה מ-20 שנות העלייה הגדולה?
אבי בינמו: אולי זה יישמע קצת מוזר, אבל במהלך כל 20 שנה אלה התכוננתי לבחירות לראשות העיר. התכוננתי בשלבים. באופן ייסודי למדתי את הבעיות של העיר נשר וחיפשתי דרכים למציאת פתרונות היעילים ביותר, למדתי גם בעיות של קהילות שונות המתגוררות בעיר שלנו: חילוניים ודתיים, ובפרט עולים, בדגש לילדים ובני נוער, סטודנטים וחיילים, תושבי העיר שעובדים ומובטלים, משפחות צעירות וגמלאים…
אני, כמו שאומרים, הכרתי מקרוב עולים דוברי רוסית לא מזמן יחסית – מאז שלחיים החברתיים של נשר נכנס השותף שלי הנוכחי המהימן לפעילות גאורגי גרשקוביץ וחבריו.
במהלך השנים האחרונות במיוחד, זכיתי לקשר הדוק עם עולים, יהודים דוברי רוסית. זה הרכיב לי את ה»פאזלים» של תדמית שהייתה פעם מפוזרת וכללית מאוד, תדמית של עלייה של שנות ה-90, עליה חכמה, משכילה, נאורה, שמאחוריה עומדים אנשים ספציפיים ממיליון «הרוסים», שכן שינו את המדינה שלנו בכלל, ואת ערינו בפרט.
הכתב: איך אתה, אבי בינמו, בן 58, תסתכל בעיניי הבוחרים, תושבי נשר, במיוחד דוברי רוסית, אם לא תעמוד בהבטחות שלך? הרי מעל שליש תושבי העיר הם עולים מברה»מ לשעבר ומדינות חבר העמים?
אבי בינמו: אני גר בנשר 32 שנה. ואני מכיר את הבעיות של העיר היטב. לפני 15 שנה מספר התושבים היה 24 אלף.עברו 15 שנה, והמספר לא השתנה. שאלה פשוטה: למה ביקנעם, קריות וערים אחרות מספר התושבים עולה מהר, ובנשר לא? התשובה ברורה: הרשות המקומית לא מעוניינת בזה. ראש העיר ופמלייתו מרוצים ממקום נידח פרובינציאלי זה, בלי צעירים, ללא בנייה, ללא דיור זול, במחיר סביר למשפחות צעירות. לפני שנים רבות ביוזמתי מועצת העיר נשר החליטה לשלם מלגה עירונית לסטודנטים שלנו.
התקנת אנטנות סלולאריות על הגג של גן הילדים, את זה אישרה הרשות המקומית (כדי להוריד את הציוד המזיק אני ועמיתיי היינו צריכים לעבוד קשה), ותושבי העיר מכירים את הפעילות שלי בתחום.
חוץ מזה, האם ניתן להשלים עם העובדה ששני סגני ראש העיר נשר עדיין תחת חקירה בגין מעשי הונאה שביצעו?… היום (עד קיום המשפט) אף אדם אינו יכול לקרוא להם פושעים. אבל העובדות מעידות על עבירות. איך ניתן לנהל את התקציב העירוני, אם לא כל אחד שאחראי על כך, הוא בעל «ידיים נקיות» (גם במובן המילולי, גם במובן המטפורי)?
הכתב: האם יש לך נימוקים לבוחרים, מה אתה, אבי בינמו, אכן איש ניהול אמיתי ויעיל, נקי כפיים, לא מעורב בשערוריות שחיתות (וזו עובדה), זה איש שמסוגל להסב את פניהם של מועצת העיר והשלטון המקומי לבעיות והצרכים היום-יומיים של תושבי העיר דוברי רוסית?
אבי בינמו: מהקשר שלי עם קבוצות שונות של עולים (קשישים, משפחות צעירות, סטודנטים, חיילים, בני הנוער),כן גיליתי דברים חדשים שלא הכרתי קודם: רמת ההשכלה והתרבות הכללית; יושר ודייקנות, מחויבות; עקרונות וקריטריונים מוסריים ואתיים; פטריוטיזם אמיתי …
לא אפרט יותר מזה, ואומר רק את הדבר הבא: סטודנטים דוברי רוסית במוסדות להשכלה גבוהה, — יש להם מוטיבציה ללמוד יותר טוב ובצורה יעילה יותר. הסיבה היא, בין היתר, שאין מי שיעזור להם (יפרנס אותם, יקנה להם בגדים ואוכל). לחבר’ה האלה אין הורים מבוססים כלכלית, עשירים, ואין להם סבים וסבתות עם דירות וחשבונות בנק עם כסף …
במהלך לימודיי באוניברסיטת חיפה (לפני שנים רבות) הייתי יו»ר אגודת הסטודנטים. לאחר סיום הלימודים עבדתי במשך שנים רבות במכללות שונות בישראל, ואני מכיר את הבעיות של סטודנטים, יודע ומבין כיצד ניתן לפתור אותן.
החיילים שלנו. אני לא אהיה מקורי כשאומר שאני חושב ומסכים ממש, כמו הפיקוד הבכיר של צה»ל, שהחיילים דוברי רוסית הם בעלי מוטיבציה גבוהה להתגייס, ובעיקר ליחידות קרביות.
אוסיף דבר אחד. כאשר תוכנן ואושר הפרויקט של אנדרטה ללוחמי חטיבת «כפיר» בעפולה, רק שמעתי כל הזמן ש»אין מקום בשביל זה, אין כסף, אין את זה ואת זה»… בסוף – יש אנדרטה, ובקרוב ייבנו שני בניינים לחיילי חטיבת «כפיר», כמו כן גם תיאטרון אמפי. ע»י הצגת עובדה זו ברצוני להדגיש שאם אני אומר משהו בפומבי על התוכניות שלי לפיתוח העיר, המשמעות היא שאני בחנתי בקפידה במשך זמן רב איך לפתור את הבעיה.
כך, העיר נשר ממוקמת על הר, והתחבורה הציבורית – זה עניין בעל חשיבות עליונה למי שאין לו רכב פרטי. אחד הדברים ה»זועקים בעיר» זה שעלה כסף רב לבנות מתחם ספורט ענק «ספייס», אבל לא הוא לא נגיש לתושבים שאין להם רכב, כי אף אוטובוס לא מגיע לשם.
אותה בעיה עם אוטובוס לבית הקברות העירוני. הרי פנסיונרים רבים לא יכולים להגיע לשם באופן עצמאי. מי אמור לדאוג למציאת פיתרון, אם לא הרשויות המקומיות?
עולים… בערינו הם רבים, והבעיות שלהם לא פחות רציניות. הוועדה לעלייה במועצת העיר צריכה להתכנס לא פחות מ-3 פעמים בשנה, כלומר את כמות הדיונים של הוועדה שהיו ב-5 שנים – ניתן לחשב בלי מחשבון. אלא שבקדנציה האחרונה הוועדה התכנסה פעמיים בלבד! מיותר לפרש זאת.
בכל שנות כהונתי כחבר במועצת העיר אני יכול לתת לך עובדות ונתונים שמעידים על כך שהתקציב לפעילויות ספורט ותרבות שמיועד לעולים נותר ללא שימוש! כלומר, הכסף לפעילויות אלה היה, אבל פשוט לא השתמשו בו. אולי עולים פשוט «שכחו» על התרבות שלהם? הילדים והנכדים שלהם פתאום לא צריכים את הערכים של ספורט ותרבות, — דברים שעליהם גדלו הוריהם? התשובה ברורה.
הכתב: מי אחראי על ברבריות כזאת?
אבי בינמו: את השאלה הזאת צריך להפנות לדרג הגבוה ביותר של פקידי עירייה. או למי שמסוגל למנוע ברבריות כזו בעתיד הקרוב.
הכתב: למה שנאמין דווקא לך? ב-20 שנה אלה הבוחר ‘הרוסי’ שבע מדמגוגיית הבחירות העטופה בהבטחות והתחייבויות, הסכמים למיניהם שנשארים להיות רלוונטיים רק לקראת הבחירות?
אבי בינמו: בתחילת שיחתנו אמרתי שלבחירות הנוכחיות התכוננתי במהלך כל שנות היותי חבר במועצת העיר נשר. נשאלת שאלה לגיטימית: מה השגתי? אענה לכם: עכשיו אני מבין יותר את העולים דוברי רוסית. זה שהם שונים – זה ברור. וזה שהם לא זרים לנו — לצערי, לא ברור לכל ילידי הארץ גם אחרי 20 שנות העלייה הגדולה. הודות לקשר רב השנים שלי עם עולים מברה»מ ומדינות חבר העמים — אני יודע את זה.
ונחזור לבחירות הקרובות. הפעילים שלנו, עמיתיי, מספרם עומד על כמה מאות מתנדבים פעילים אמיתיים. כעת אנו בכוונה לא מדברים על תכנית ספציפית, והסיבה היא – התכנית עדיין בשלבי גיבוש, וחשוב לנו שהבוחר עצמו ייטול חלק פעיל בגיבושה.
Александр Волк ( волонтер до 2021)
Хайфа
