kboris18@yahoo.com

—————————

К обсуждению проблем «бейт-аводов».

Письмо Борису Каплану от Ларисы Лазар из Хайфы

 

Уважаемый Борис, здравствуйте!

 

Пишет Вам Лазар Лариса из г. Хайфа.

 

Мне просто не хватает слов благодарности за то, что Вы подняли очень важную и актуальную тему пребывания беспомощных стариков в домах престарелых, изначально предназначенных для облегчения их участи и поддержания жизнеспособности.

Я готова подписаться под каждым Вашим словом, правдиво отражающим беспредел в этих заведениях.

15 лет назад мой папа ушел из жизни, но душа болит по сей день. Я была полна решимости обнародовать все факты жестокого обращения с больными в письме в Минздрав. Но израильтяне, прошедшие через подобные обстоятельства, отговорили меня, мотивируя тем, что ничего не поможет, все останется, как прежде, а папу не вернешь…

За полтора года пребывания в бейт-авоте «Граф» г. Хайфы у меня ни одного дня не было уверенности, что он в надежных руках. Ежедневно посещая папу, я уходила домой в 20.30 вечера, а возвращаясь в 8.30 утра, поражалась метаморфозе, произошедшей за этот промежуток времени: на голове, теле, конечностях появлялись кровоподтеки, ссадины, шишки…

 

На мое недоумение и вопросы персонал ссылался на слабость и ломкость сосудов, которые легко рвутся, вызывая кровоподтеки. Нередко в холодное время года утром я заставала папу абсолютно голым на кровати, посиневшем от холода, забытого персоналом после купания, которое почему-то осуществляли в 2-3 часа ночи из-за «недостатка времени днем», о чем мне сообщали единичные доброжелатели по секрету.

 

Мои обращения с жалобами на прерывание ночного сна и наличие на теле следов жестокого обращения с пациентом принимали в штыки. Меня ругала и унижала в присутствии коллектива заведующая по медицинской части. Не раз она устраивала самосуд, обрушивая на меня обвинения за неправильные действия по уходу за папой.

 

Почти год держали папу привязанным к кровати (что не допустимо), чтобы он не вытянул зонд из пищевода (у него отсутствовал глотательный рефлекс и был поражен центр речи из-за инсульта). Иногда зонд он все же вытягивал, и тогда практиканты учились на нем вводить зонд, часто вместо пищевода попадая в трахею и бронхи. И тогда до меня доносились крики от боли, хрипение от удушья, кашель. Это приводило к травмированию дыхательных путей, что провоцировало частые бронхиты и воспаления.

 

Сердце разрывалось смотреть на беспомощность человека, страдающего от действий персонала.

 

Однажды дверь в палату была приоткрыта во время подготовки к вечернему сну и моему взору открылось то, что так тщательно укрывали от глаз родственников, выпроваживая их из палаты во время манипуляций: два санитара, один держа за верхний плечевой пояс, а другой за ноги, извлекли папу из инвалидного кресла, раскачивая в воздухе, и с размаха бросили в кровать. Вот чем объяснялись шишки на голове, полученные от ушибов о металлические спинки кровати.

 

А как иначе?  Ведь персонал набирали с улицы без всякой медицинской подготовки.

 

Я могла бы продолжить изложение фактов о действиях персонала, отрицательно сказавшихся на здоровье папы, но письмо оказалось бы слишком длинным.

 

Ограничусь печальным финалом: в стационаре затеяли капитальный ремонт. На исходе осень, окна настежь открыты и днем, и ночью. Кровать стоит у окна… Не удивительно, что начались простуды с температурой, кашлем. Назначались курсы антибиотиков. В итоге простуды осложнились пневмонией, сердечной недостаточностью и вскоре папы не стало.

 

К сожалению, «один в поле не воин», и я не смогла переломить сопротивление персонала и склонить его к более человечному подходу к больным. И даже после смерти папы мне не удалось сделать достоянием гласности все, чему я была свидетелем.

 

А сейчас, пусть с опозданием, хочу отдать долг, присоединившись к Вам в борьбе за достойное пребывание стариков в домах престарелых социального назначения.

 

Я Вас благодарю за смелость и принципиальность. Желаю здоровья Вашей маме.

 

С уважением, Лариса, телефон мой: 04-224-825.

————————

 

18 פברואר 2015

‏‏ל’ ניסן תשע»ה

 לכבוד:

דר’ ארנון אפק
מנכ»ל משרד הבריאות
(באמצעות פקס: 02-5655966  )

הנדון: גב’ חיה קפלן ת.ז. 313940389 השוהה בבית האבות «בית האורן» בקיבוץ יד מרדכי

שלום רב,

פנה אליי השבוע מר בוריס קפלן, בנה והאפוטרופוס של גב’ חיה קפלן ת.ז. 313940389 השוהה בבית האבות «בית האורן» בקיבוץ יד מרדכי. מר קפלן מתריע על לקויות בהתנהלות בית האבות, ביחס כלפי החוסים, על חבלות שראה על גופם של שוהים בבית האבות, וכי הטיפול הרפואי שאימו, גב’ קפלן, מקבלת אינו הולם לצרכיה. לטענתו, בית האבות לא רוחץ את גב’ קפלן עם סבון המתאים לבעיות העור שלה, וכי לא מחליפים לה בגדים בתדירות מספקת.

מר קפלן מתריע על ליקויים רבים בבית האבות, הזנחה, ואף תיעד חבלות בתמונות קשות של קשישים השוהים בבית האורן.

עוד לטענת מר קפלן, אמש, בליל ה17.2.2015, הועברה גב’ קפלן מבית האבות לבית החולים, לטענתו ללא צורך רפואי לכך, וכעת מסרב בית האבות לקבל חזרה את גב’ קפלן. לטענתו סירוב בית האורן לקבל חזרה את גב’ קפלן נובע מהתנכלות אישית.

אבקש את התערבותך הישירה בעניין זה על מנת לברר את המצב בבית האבות מול משפחת קפלן וכן על מנת להבטיח שלגב’ קפלן יהיה מקום לשהות בו ההולם  את צרכיה.

——————-

27/2/2015

לכבוד הנהלת קיבוץ יד מרדכי

 זמן רב לטובת אמי אני מוסיף לה תוספי מזון ואוכל טרי ואיכותי מהבית שאני עושה לפי סטנדרט אירופאי של היגיינה.

 פתאום בתאריך 25/2/2015 מנהלת איילה דרשה מאחות חיה להודיע לי שלא להביא אוכל בטענות שזה לא היגייני.

 בזמן דרישה הזאת, המנהלת גזרה אצל חולה אברהם ציפורניים אשר היו נופלות על השולחן בדיוק שהחולה אחר בשם פטישי אכל את ארוחת הצהריים באותו שולחן, זאת בעזרת המטפל צמוד.

זאת דוגמה של היגיינה לכולם בהבנה של מנהלת איילה. היא פשוט אובססיבית בשנאה כלפי ומדברת ללא הפסקה כל מיני דברים נגדי בנוכחות של אנשים אחרים, ומשסה נגדי בצורה סדרתית. לדוגמה: היא שכנעה את המטפלת אמליה לתת עדות שקרית במשטרה לגבי אירוע בתאריך 12/2/2015: מטפל וולרי תקף אותי בחדר של אימי ונתן לי מכה בבטן. גם אשפוז אימי ללא צורך. כל בעיה במשך זמן רב זה ויוזמה של המנהלת היא בניגוד להוראות של כב’ השופטת סבין כהן, המנהלת לא רוצה להתמודד בבקשות שלי ולא רוצה להבטיח טיפול איכותי מקצועי ויחס אנושי, אלה רוצה לדרוך אלי ולחסל אותי.

 במצב כזה אני נאלץ לפנות אליכם בבקשות האלה על מנת לשמור ולהגן על בריאות של אימה.

                                    בכבוד רב,               בוריס קפלן ת.ז. 310902507              כתובת: שפירא 1012/29 אשקלון        טל: 052-5864800

———————-

הנדון :  גב’ חיה ריבה קפלן ת.ז 313940389

  בשם מרשי, מר בוריס קפלן,  בנה של הגב’ שבנדון והאפוטרופוס שלה הריני מתכבד לפנות אליכם כדלקמן:

אמו של מרשי, הגב’ חיה קפלן, (להלן: «האם») מאושפזת בבית אבות «יד מרדכי» וסובלת מבעיות עור קשות למעלה מחודשיים.

 בעבר, סבלה האם מבעיות עור כאמור, אולם מצבה היה סביר והפצעים התרפאו, אולם בעקבות טיפול לקוי בבית האבות  – בעיות העור שבו וחזרו.

מצ»ב תמונות.

 מצב בריאותה של האם יכול להשתפר במידה ותקבל טיפול רפואי מקצועי והולם, אולם הטיפול אשר היא מקבלת הינו לקוי ומתמשך ועל כן מצבה הרפואי אינו משתפר.

 על מנת שעורה של האם ירפא, על הרוחץ לקלח אותה במים וסבון ולשטוף בין כפלי עורה, ולייבש את עורה בעזרת מגבת עדינה ובשום אופן לא בעזרת מגבת גסה אשר פוצעת את עורה ומחמירה במיוחד את מצבה, כפי שמתקיים בפועל בבית האבות.

 יש להדגיש כי, מרשי פנה מספר פעמים בכתב ובע»פ לאחות הראשית בבית האבות, הגב’ חיה דשתי, ושטח בפניה את תלונותיו בנוגע למקלחות ולמגבת הרכה, ובתגובה ענתה למרשי האחות דשתי כי : «ברור, «ברור», אולם בפועל לא נעשה דבר, הצוות ממשיך לנהוג בחוסר מקצועיות באם, חוסר תשומת לב ומצב בריאותה ממשיך להידרדר.

 ביום 29.12.14, מרשי שם לב כי מצב העור של אמו הינו גרוע ביותר, ולמחרת היום ה – 30.12.14 קיבל הפניה מרופא המשפחה של אמו לרופא עור.

 ביום 30.12.14, הגיע מרשי לבית האבות עם ההפניה כאמור, ובשעה 09:15 הגיעה ד»ר גלינה, על מנת לבדוק את האם לקראת הבדיקה של רופא העור.

 מנהלת בית האבות, הגב’ איילה הקל, נכנסה אל החדר, התערבה ואסרה על ד»ר גלינה לבדוק את האם בנוכחות מרשי.

 בנוסף, גב’ איילה אמרה לד»ר גלינה כי במידה ומרשי לא יצא מהחדר עת הבדיקה, אזי שלא תבצע אותה.

 אשר על כן, נאלץ מרשי לצאת מהחדר עת נבדקה אמו על ידי ד»ר גלינה.

 גב’ איילה וד»ר גלינה פגעו בזכות מרשי ובזכות האם לנוכחות אדם נוסף בבדיקה רפואית, וזאת בניגוד לכל חוק, שכן מרשי הינו האפוטרופוס של אימו, וזכותו המלאה הינה להיות נוכח עת אמו נבדקת על ידי רופא.

 עת נבדקה האם על ידי ד»ר גלינה, המתין מרשי ליד דלת החדר בפרוזדור, וגב’ איילה הגיעה ודחפה אותו הצידה בברוטאליות. זאת ניתן להיווכח ולראות במצלמות אשר בפרוזדור.

 יש לציין כי, כאשר גב’ איילה יצאה מחדרה של האם לאחר הבדיקה, היא התנהגה למרשי באופן גס ועשתה לו תנועה מגונה של אצבע בידה ( פאק יו ) .

 התנהגותה של גב’ איילה הינה חסרת מעצורים, אגרסיבית ומביישת את מעמדה בתור מנהלת בית אבות אשר אמונה על ניהול כה רגיש של אנשים קשישים וחסרי ישע.

 בסיום הבדיקה, סירבה ד»ר גלינה לתת לאם הפניה לרופא עור, וזאת בעקבות התערבותה של גב’ איילה המנהלת.

 בעקבות סירובה של ד»ר גלינה ליתן לאם הפניה כאמור, ביקש מרשי מהאחות חיה, להזמין עבור האם אמבולנס והדגיש כי הוא ישלם עבור הוצאות האמבולנס, וזאת על מנת לקחת את האם לרופא עור, האחות חיה הזמינה נהג אמבולנס בשם איצ’קה,  כפי שביקש מרשי.

 האמבולנס היה אמור להגיע תוך מס’ דקות מאחר והמרחק מבית האבות הנו קצר, אולם לאחר שמרשי המתין זמן רב והאמבולנס טרם הגיע, מרשי התקשר לנהג בשעה 9:46, אשר מסר לו שהוא לא הגיע מכיוון שהתקשר אליו בחור בשם משה הקל בעלה של המנהלת גב’ איילה הקל, האחראי על האמבולנס וביטל את הנסיעה לקופת החולים.

 בבירור עם האחות חיה, ועם מר איצ’קה, התברר כי מר משה אשר אחראי על זימון האמבולנס ביטל את הנסיעה, בטענה שמרשי אינו מעוניין לשלם עבורה, מה שאיננו נכון מכיוון שמרשי הדגיש מס’ פעמים בפני האחות חיה כי הינו מעוניין לשלם עבור האמבולנס.

 כפי שניתן ללמוד, האחראית לכל האמור לעיל הינה המנהלת איילה אשר התקשרה למר משה והורתה לו לבטל את הזמנת האמבולנס, ואף גינתה את מרשי בשם «חולה נפש» בשיחה עמו. יש לציין כי מרשי שמע אותה באוזניו מקללת.

 בשעה 10:00 בבוקר לערך, הגיע אמבולנס אשר פינה את האם לקופת חולים בית פרנק באשקלון.

 יש להדגיש כי, עת פינה מרשי את אמו באמבולנס, אנשי הצוות עמדו והתבוננו מהצד ולא הושיטו יד לעזרה, וזאת בעקבות התנכלותה של גב’ איילה כלפי מרשי.

 קיים חשש כבד כי גב’ איילה הורתה לשאר המטפלים שלא לשתף פעולה עם מרשי ועם הטיפול הרפואי באמו, על מנת לגרום למרשי להוציא את אמו מהמוסד על רקע אישי כלפיו. בעבר אף ציינה בפני מרשי כי היא מחכה בקוצר רוח שיוציא את אימו מבית האורן.

 זאת ועוד, עת פינה מרשי את אמו באמבולנס, גב’ איילה הקימה קול צעקות ואף קיללה אותו בפרוזדור בנוכחות האם ושאר העובדים, והלבינה את פניו ברבים.

 מרשי ביקש מגב’ איילה כי תפסיק לקלל אותו והסביר לה כי היא מפריעה לו בפינוי של אמו לאמבולנס.

 בנוסף, במהלך חודש נובמבר, חלתה האם בשפעת מאחר וישבה בשירותים ערומה כליל, למשך 20 דקות וכתוצאה מזה קיבלה טיפול אנטיביוטי והפצעים בעורה החמירו.

 ביום 29.12.14 בשעה 16:30 לערך, שוב תקפה הגב’ איילה את מרשי, ואיימה עליו בנוכחות אמו. גב’ איילה ללא שום סיבה, התכופפה לגובה פניה של האם ואמרה בתקיפות: «חבל שלא הצלחתי להכניס אותך לבית הסוהר». (ניתן לראות תקיפה זו במצלמות  המוסד).

   יש להדגיש כי, גב’ איילה מתנכלת למרשי באופן אישי, ובכך גורמת לאנשי הצוות הטיפולי להזניח את הטיפול באמו, אשר הינה קשישה חסרת ישע.

 לא זו אף זו, גב’ איילה תקפה את מרשי במספר מקרים בעבר על כן דיווח מרשי למשרד הבריאות, ואת כל אירועי התקיפה ניתן לראות במצלמות המוסד, ובנוסף יש ברשותו של מרשי הוכחות לכל העובדות אשר במכתבי זה.

 לסיכום, אציין כי ביום 9.12.14 שלחתי מכתב לאחות הראשית בבית האבות, הגב’ חיה דשתי, אולם טרם נעניתי.

 מסתבר כי בית האבות בהנהגתה של המנהלת גב’ איילה, מתעלם מפניותיי ומתנכל למרשי על רקע אישי ולא מקצועי או ענייני, ובכך נפגם הטיפול הרפואי באמו הקשישה וחסרת הישע.

 אשר על כן, הנני מבקש את כי נציגי משרד הבריאות יבררו את נסיבות המקרה דלעיל, על מנת למנוע טיפול לקוי בבריאותה של האם, ובנוסף, יבדקו את התנהלות בית האבות בראשותה של מנהלת המוסד ויתנו מענה הולם לתלונה זו.

 בכבוד רב, יאן קרומין, עו»ד

 ——————

           תאריך: 8/2/2015

 

לכבוד הנהלת הקיבוץ ומזכירות  הקיבוץ יד מרדכי

הנדון: הפרת זכויות של חולה סעודית חיה קפלן ויחס לא אנושי

 

• לפני מס’ ימים הפסיקו לספק לחולים סעודיים בחדר אוכל הקטן תוכנית «הוט» מס’ 48 ערוץ ילדים «jim-jam». תוכנית זאת יפה, שקטה, שמחה וללא אלימות. לא קיבלתי מאחות ראשית הסבר ברור להפסקת התוכנית — כי אין סיבה טבעית לסלק  דפקה  תוכנית זו מחבילה «הוט». מבקש להחזיר את התוכנית לחולים הסעודיים שהכי מתאימה להם.

• במשך זמן רב בבדיקות דם של אמא יש תוצאה של חוסר ברזל ברמה משמעותית. פניתי מס’ פעמים בעבר לד»ר גלינה ולא קיבלתי ממנה תשובה והסבר ברור למחסור ברזל וכיצד ניתן לשפר המצב. אני אפוטרופוס על אימא וזכותי לקבל סוף – סוף תשובה חשובה לי והסבר בכתב מד«ר גלינה לגבי מצב בדיקות דם מתמשכות. אני לא יכול לפנות אליה כי תמיד מקבל ממנה מילים: «אני מאוד עסוקה».

• היחס השלילי של המנהלת איילה כלפי בכל דבר וענין משפיע לרעה על אופן התנהגות וטיפול של אחות ראשית ביום יום באמא.

לדוגמא: בזמן מקלחת כבר לא עושים שימוש בסבון נוזלי «azzurra» סבון  לילדים שקניתי זמן רב במיוחד לקלח את אמא. בנוסף אין השגחה לביצוע הוראות של רופא עור (מצורף) מצד אחות ראשית במשמרות שהיא לא עובדת. הטיפול באמא שהוא לא איכותי גורם לחידוש בעיות העור לאחר שקודם היה שיפור משמעותי זמני בקפלים של העור. אציין שעור של אמא בריא, נקי, במצב מצוין וללא שום פצעים. כל נושא בעית העור שחוזר ונשנה אך ורק בגלל טיפול לא איכותי. ויש לי הוכחות על כל האמור במכתב הזה.

• בתאריך 05/02/15 בבוקר לא החליפו את הבגדים לאמא למרות שבארון היה מכנסיים וסוודרים נקיים וזה מראה יחס קבוע ומתמשך לטפול באמא בדבר קטן וגדול בגלל שהמנהלת איילה אמרה בעבר שהיא מחכה בקוצר רוח שאני אוציא את אמא מבית האורן. יחס לא אנושי ניתן לראות גם בארוע מתאריך 31/12/2014 שמופיע במכתב עו»ד שלי מתאריך 25/1/2015 שנשלח למשרד הבריאות (המצ«ב).

• חוץ מיחס לא אנושי כלפי אימי הייתי עד ליחס חמור כלפי דיירים אחרים בבית האורן וביניהם אשה זקנה בת 100 בשם רבקה.

אחות גלינה הכניסה אותה לחדר אחיות וצעקה עליה עד שרבקה איבדה את הכרתה. ארוע זה ארע בתאריך 13/1/2015 שעה 16:30-17:00 ואפשר עכשיו לראות אותו במצלמת חדר אחיות. יש לי גם תמונות לגבי ארוע זה:

תמונה 1: רבקה יושבת ללא הכרתה בחדר אחיות, גלינה גם נמצאת שם.

תמונה 2: אחות גלינה מושכת את רבקה בתוך הדלפק אחרי כמה זמן.

• היה מקרה דומה כזה בעבר גם ויש לי נתונים רלוונטיים עליו. אני מאמין שעובדים שפוגעים בחסרי ישע כמו במקרים האלה ראויים להעמדה לדין וסילוקם מבית האורן. אני חושב שאין אדם נורמטיבי שיסכים להתנהגות כזו בחסרי ישע.

 

• אמרה לי מזמן אחות גלינה, שהיא פנסיונרית, ושלא אכפת לה פה שום דבר, שהיא בכל דקה יכולה לקחת את התיק שלה וללכת הביתה. אז למה בן אדם שיש לה באופי כעס ורצחנות סדרתית תעבוד עם אנשים סעודיים? רואים מהצד מי האדם דו פרצופי הזה. היא צועקת כשאין מבקרים ומתוקה כשיש מישהו. דיירים זקנים מפחדים להתלונן כי כולם תלוים בה וגם במנהלת איילה שתומכת בה תמיד.

בכבוד רב,

                                                                                                          בוריס קפלן

ת.ז. 310902507

                                                                                                          כתובת: שפירא 1012/29 אשקלון                                                                                                        טל: 052-5864800

עותק: משרד הבריאות

——————

15.4.15

לכבוד
משרד הבריאות

 

הנדון:מכתב מעודכן — הפרה מתמשכת בתנאי תרבות ומסורת בבית אבות בקיבוץ יד מרדכי ופגיעה בבריאות אימי.

 

  —  מנהלת בית האבות איילה הקל אישית  תמיד פוגעת בזדון בזכותי להיות עם החולה הסיעודית חיה קפלן (אימא שלי) בזמן בדיקות רפואיות (גם פוגעת בזכותה של חיה קפלן לנוכחות שלי בזמן הבדיקות הללו). המנהלת משפיעה על ד»ר מגילבסקי ובניגוד לחוק מסרבת לעשות בדיקה וגם לתת הפניה לקופת החולים (שילמתי על אמבולנס באופן פרטי). האינטרסים הרעים של המנהלת יותר חשובים בבית האורן מאשר האינטרסים של החולה (על האירוע ב-30.12.14 רשום במפורט במכתב של עורך הדין שלי יאן קרומין: גם על ביטול הזמנת האמבולנס שהוזמן על ידי האחות הראשית שבוצע ע»י בעלה של המנהלת).
בזמן הביקורים שלי בבית האבות בקיבוץ יד מרדכי מ-2013, המנהלת איילה הקל תמיד פוגעת בי, צועקת עלי, לא נותנת בכל דרך לטפל באימי ובמיוחד בזמן
האחרון .
— הגשתי נגדה כמה פעמים תלונות על פגיעה בפרטיות, איומים, ועכשיו  ב12.04.15 הגשתי לבית משפט השלום אשקלון בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת.
בתאריך 13.4.15 המנהלת המתינה לי והכינה עם העובדת שלה, המטפלת החדשה פרובוקציה, צעקה בשירותים של אימי, בזמן שאימי הייתה שם. אימי בכל המקרים הללו מאוד מפחדת ממנה.
איילה הקל עשתה המון צילומים ברצף (כ-40) למשל של אמי ושל כוס מיץ שזיפים שהבאתי לה וכו’, בנוסף היא דחפה את כיסא הגלגלים והמיץ נשפך על בגדיה של אימי, והפריעה לי בזדון לקחת את אימי החוצה אחרי שאימי עשתה את צרכיה.
המנהלת לא דואגת שיקחו את אימי לשירותים, גם לא רוצה להתאים את גובה האסלה לדרישות תקן הל»ת.
—  היא מסכנת את בריאות אימי, כאשר לא נותנת לאימי להתפנות.
אחרי עצירות ופעולות של האחות הראשית חיה עם נרות בתקופה שלא הייתי בה, יש לאימי דימום והפרשות ריריות מפי הטבעת למרות שבכל התקופה של שנתיים היו לה יציאות תקינות. בבית משפט השלום באשקלון יש בקשה לצו עשה להתאמת גובה האסלה לתקן הל»ת.
—  המנהלת בזדון עשתה מאמץ כדי לסלק אותי מבית האבות, ומשתמשת בקשרים אישיים שלה במשטרה (רואים זאת ברור במיוחד בהקלטה 0527).
בבית האבות מזיקים לאימי, לא מחליפים לה טיטולים, לא מבצעים את ההוראות במחשב לטיפול בה, נותנים לה אוכל במהירות לא מקובלת, דוחפים לה אוכל לפה ומיד נותנים לה לשתות מים קרים אחרי כל כפית, זה לא בריא לגמרי, נותנים לה את כל התרופות ביחד לפני האוכל על קיבה ריק — כל זה לא מקובל עלי (אחד מהם צריך לתת 20-30 דקות לפני האוכל, בונדורמין לפני השינה).
עד לפני שבועיים, במשך שנתיים האכלתי את אימי, נתתי לה כל יום פרוביאוטיקה ועכשיו גם את זה אני לא יכול לעשות. המנהלת החליפה לאימי  מקום וזמן תחילת ארוחת ערב, כמו שקודם צימצמה את שעות הביקור כדי לא לאפשר לי להאכיל את אימי. עכשיו כשכולם כבר אכלו, אימי נשארה רעבה ואני נאלץ לצאת ב7 בערב, ולא לתת לאימי לאכול, מה שעושים חופשי המבקרים האחרים במידה והם רוצים.
מבקרים אחרים מביאים לקרובי משפחתם אוכל מהבית ללא שום בעיה, האחות הראשית שנמצאת בהשפעה מלאה של המנהלת אסרה לי להביא דברים טובים. נותנים לאימי אוכל שהוא כבר קר, ומצאתי לא מזמן אבן בתוך מנת הבלנדר שלה, מצרף צילומים.
רשמתי פעם שהמנהלת מפירה את תנאי ההיגינה ברמה חמורה, אלא שלא קיבלתי תשובה.
בכללי לא קיבלתי תשובות על אף אחת מהפניות שלי לבית האורן בפקס בתקופה של כשנה.
אני מצרף מכתב לגבי האחות גלינה שגרמה למוות של הדיירת רבקה רייכר אחרי פחות מחודש מהצעקות החמורות של האחות גלינה עליה, מצרף מכתב מתאריך
מבקש לתת לי תשובות גם למכתבים, ולגרום להפסקת הקללות של המטפלת החדשה שצועקת בתוך האולם שמלא בדיירים: «משוגע!» ללא שום תרבות, כמו המנהלת שלה, שכנראה נמצאת על גבול מחלת נפש לפי ההתנהגות שלה.
מבקש טיפול נגד היחס הזה, הוא לא אנושי, ולשים לב למכתב וההקלטות שאני מצרף.

                                                                                  בכבוד רב,
בוריס קפלן
ת.ז. 310902507
כתובת: שפירא 1012/29 אשקלון
טל: 052-5864800

עותק: לשכת הבריאות מחוז דרום

                                        ——————

15.4.15

לכבוד
פניות הציבור / משטרת לכיש

—  אני הח»מ פונה לגורמי משטרת ישראל ומשרד המשפטים בבקשה לברר יחס לא הגיוני ולא חוקי מצד הקצין יוסי זליבנסקי כלפי במשך כשנה.
הקצין יוסי יודע שבפרוטוקול מ-23.3.15 כבוד השופטת סבין כהן קבעה : «לגופו של עניין כבר בדיון 30.11.14 כפי שציין המשיב בהודעתו במשטרה, ציינתי מפורשות …» (לא אסור ללוות את אימו לשירותים ולעזור לה שם). עיין בפרוטוקול עמוד 2 שורות 30-33 תיק מ”י 46023-03-15.
הרבה פעמים הוסבר דבר זה בחקירות ועותקים של הפרוטוקול מצורפים, אבל הקצין יוסי עושה שימוש בשקרים של המנהלת איילה פעם אחר פעם.
—  בכל התיקים האחרים ובתשובה שלו מ-1.4.15 יש טענות, החלטות ונימוקים לא רלוונטיים, הוא פשוט מנסה לעזור למנהלת איילה לסלק אותי מהביקורים אצל אימי, שהיא חולה סיעודית בשם חיה קפלן. עוד בשנה שעברה הוא נתן לי צו הרחקה ממנהלת בכלל בלי תלונות וטענות מצידה.
אני האפוטרופוס של אימי משנה 2007 ושמרתי על בריאותה כל השנים, גם בעזרת רופאים פרטיים בגלל בעיות בריאותיות ספציפיות.
—  אחרי פגיעות מתמשכות ואיומים של מנהלת בית האבות כלפי, הגשתי בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת בתאריך  12.4.15 לבית משפט השלום באשקלון.
דיון נקבע ל-19.4.15, אבל ב- 13.4.15 המנהלת תכננה ועשתה בזדון פרובוקציה נגדי בזמן שאימי עשתה את צרכיה בשירותים. המנהלת בכוונה הביאה מטפלת חדשה ואמרה לה :» תוציאי, תוציאי את הטלפון ותתחילי להקליט!» , (מצ»ב דיסק עם הקלטה זו, עותק מכתב עו»ד לביהמ»ש,  עותק של מכתב למשרד הבריאות ועותק מכתב להנהלת הקיבוץ).
כבוד השופטת סבין כהן לא אסרה עלי ללוות את אימי לשירותים ולעזור לה שם, לכן כל הטענות והנימוקים של האנשים שמאורגנים בעדויות כלפי ע»י המנהלת ברורים כשקרים במקרה זה ובמקרים קודמים.
—  גם מהקלטת וידאו מס’ 0527 בדיסק שומעים שהמנהלת איילה פונה ישירות לקצין יוסי בזמן שהיא עושה צילומים של אימי במקרה אחר וביום אחר.
כשאני עוזר לאימי אני מרים אותה מכיסא הגלגלים ומושיב אותה על האסלה ולאחר שהיא כל פעם עושה צרכים אני מרים אותה ומושיב חזרה על כיסא הגלגלים.
—  במשך תקופה ארוכה כל ההתנהגות של המנהלת בהקלטות שלי מראה שהיא אובססיבית כלפי, והיא מרגישה שהיא יכולה לבצע כל פעולה נגדי כולל מעבר על החוק כי יש לה קשרים עם הקצין יוסי שפועל באופן חד סיתרי נגדי: הוא מצדיק הפרות חוק של המנהלת ומחליט לסגור תיקים כשמדובר בתלונות שלי והוא גם לא עונה לכל הפניות שלי (לא קיבלתי אף מכתב במשך כשנה).
—  הקצין יוסי לא דאג להביא מתורגמן לפנסיונר בשם אלכס, חולה, שעבר ניתוח לב פתוח ויודע עברית חלש מאוד כשהגיע למסור עדות בתיק פלילי מס’ _____(רשם החקירות יובל ביביאן עד עכשיו לא שלח לי תשובות בדואר) למרות שלפני הגעתו הבטיחו הזמנת מתורגמן, ובפועל לא היה מתורגמן מהשפה הרוסית לעברית ולהפך (לבדיקה). שמעתי שמשכנעים את אלכס למסור עדות ללא מתורגמן.
גם בשנה שעברה וגם השנה יוסי רמז לי רמזים ברורים שאני חולה נפש כדי לפגוע בי, ומילים אלו הן חזרה על דברי המנהלת. הוא לא נתן לי לקרוא את הפרוטוקול ב- 22.3.15  ורשם כאילו אני סירבתי לחתום עליו. אפילו המטפל ולרי שיש לו שני תיקים בבית המשפט בקירית גת על תקיפה סתם ואיומים כלפי מוסמך להתקשר למשטרת שדירות ולהזמין ניידת על עבירות שווא שלי שלא בוצעו, ביוזמתו של יוסי זליבנסקי.

—  אני מבקש מן הדין ומן הצדק לבדוק את כל השתלשלות הנתונים האלה ובמסמכים אחרים בענייני בקשר בין מנהלת בית האבות לקצין יוסי זליבנסקי ובמיוחד בפעולות שלו כנגדי.

עותק:   ראש חתיבת תביעות

            משרד המשפטים

          גורמי משטרת ישראל

                                                                                  בכבוד רב,                                                                                                                       בוריס קפלן
ת.ז. 310902507
כתובת: שפירא 1012/29 אשקלון
טל: 052-5864800