При нарушении Ваших гражданских прав — Не молчите!

                                         Взрослые и совсем взрослые репатрианты из бывшего СССР (и просто образованные   люди) помнят слова А.П.Чехова «…по капле выдавливать из себя раба».

Власть боится гласности. Любая власть. И она (власть) знает о своих провалах и собственной трусости при нарушениях Закона.

Вот почем Мы (Администрация сайта) напоминаем об очевидном: 

                                   НЕ молчите!

В Израиле есть масса правозащитных организаций, есть СМИ, есть суды и прокуратура…

И — для граждан России, проживающих в Израиле, в частности, на Севере — есть такая консульская услуга, как защита юридических прав.

Вот ее и предоставили женщине, о которой идет речь.

«В связи с обращением в Консульских департамент гражданки РФ (и Израиля) Анна (Ханы) Филипповой, Генеральное консульство организовало проведение юридической консультации, включая проверку документов по данному вопросу. Услуги адвоката были оплачены Генконсульством. 

По заключению независимого адвоката: «изначально дело было неправильно подготовлено и велось не должным образом, государственный защитник почти не общался с Филипповой А.Д.»…

Далее официальное Заключение Генконсульства РФ в Хайфе констатирует — проблема языкового барьера, юридическая не информированность Анны (Ханы) Филипповой, ошибки государственного защитника (бесплатного адвоката)  привели к проигрышу дела в суде…

Промежуточный итог: 
не совсем здоровая и не молодая женщина Анна (Хана) Филиппова мучатся (последствия неудачной операции), 

бесплатный адвокат дело в суде проиграл, 

виновные не наказаны, 

Справедливость Не восторжествовала. 

Пока еще Не восторжествовала.

Но — всё зависит от нас.

Если  Мы — Не рабы.

———————————

Письмо Анны. Крик о помощи

——————————

מאת פיליפוב אנה

ת.ז. 310754932

רח’ כרמל 52, קרית חיים מערבית 26280

טל. 050-7552285

אדונים נכבדים!

אני פונה אליכם בבקשה – האם יש בישראל עו»ד שיסכים לייצג אותי? לחיי נשקפת סכנה ואחי שסבל הרבה שנים בבית אבות בנהריה (הוא נושם דרך הצינור) ימות בלעדיי. הוא סובל ממחלת ריאות. ידוע לי שניתן לרפא מחלה זו אך לא מנסים אפילו להציל אותו ולא מראים למומחים מוסמכים.

רק הוא נשאר לי ממשפחה רחבה שנהרגה ע»י הנאצים. אנו ניצלנו בנס עם אמא ודודה.

אחי נמצא כל היום בחדר סגור ללא אוויר. אי אפשר לפתוח את החלון כי הוא שבור. אף אחד לא שם לב אליו. אם לא אני אז אף אחד לא ישים יוד על פצע מגורד בראש. ואני חולה, קשה לי לנסוע אליו. אני חייבת לחיות כל עוד הוא חי.

בשנת 2002 עברתי ניתוח בקע בבי»ח «כרמל». לא היו לי כאבים והבקע לא הדאיג אותי. אולם המנתח אמר שיש לנתח.

כעבור 10 ימים שוב אושפזתי באותו בי»ח עם כאבים חדים בבטן. לא הרגשתי טוב, התפתלתי מכאבים חריפים מאוד. הרופאים לא עזרו לי בכלל, השאירו אותי לבד ולא באו זמן רב. לקראת הערב הכניסו צינור לאפי ומיד הרגשתי טוב יותר. נאמר לי שהניתוח נקבע לבוקר. עד היום לא ידוע לי איזה ניתוח זה ומה הסיבה לכאבים חדים בבטן. לא אמרו ולא הסבירו לי שום דבר.

לאחר הניתוח השאירו אותי בפרוזדור חשוך וקר ללא עזרה והשגחה. קפאתי מקור, לא הרגשתי טוב, צעקתי, קראתי לעזרה. הרופאים ואחיות עברו על פניי. אף אחד לא הגיב. לא נתנו לי להתרחץ לפני הניתוח, הייתי מיוזעת ומלוכלכת כי נסעתי מרחוק בחום במונית. כמה פעמים פניתי לרופא ואחיות כדי שיאפשרו לי להתרחץ. דאגתי מאוד, לפני כן תמיד הכריחו להתרחץ לפני הניתוח. אבל הרופא נופף ביד ואמר: «נרחץ אותך על השולחן».

פגעו בי, הפכו לנכה. מזה כבר 12 שנה הפצע מפריש מוגלה ומדמם חזק. המצב מחמיר עם כל יום, הפצע נעשה שחור ונודף ממנו ריח חזק. המנתחים לא אומרים כלום, לא בודקים ולא מטפלים בי. אני לא מקבלת  שום עזרה.

מנתחים פרטיים אומרים שיש לנתח. צריך בשביל זה הרבה כסף.

בשנת 2004 הגשתי בבית משפט תביעה לפיצויים שדרושים לטיפול, ניתוח ומטפלת שאותה אני אצטרך. חיי הפכו לגיהנום. אני חייבת להתרחץ כל שעתיים-שלוש כדי למנוע זיהום דם ולטפל בפצע בעצמי. אני עייפה וסובלת מדיכאון חזק. אני מוציאה את כל הכסף עבור טיפול רפואי, בתי משפט ואוכלת שאריות מזון.

אף עו»ד לא היה מוכן לייצג אותי בשום תנאים. המדינה מינתה לי עו»ד דובר עברית כאשר היה ידוע שאני לא מבינה עברית ויש הרבה עורכי דין דוברי רוסית.

לא הבנו אחד את השנייה, עו»ד לא דיבר איתי. הדיונים התנהלו ללא מתרגם ולא ידוע לי על מה דיברו בהם ומה כתוב במסמכים.

השופטת סירבה להקשיב לי, לא נתנה לי לדבר. שללו ממני זכויות וייצוג. הרופאים שיקרו במשפט. הם עוזרים אחד לשני ויש להם עורכי דין חזקים. בית המשפט שלל ממני את הזכות להכחיש את דבריהם.

כפי שהתברר בבית המשפט הרופאים שמו לי רשת הכי זולה מסוג ישן. הם לא התחשבו בגילי ושאני מלאה ולפני כן עברתי ניתוחים. עד היום החוטים והרשת בולטים מהפצע.

שוב עברתי ניתוח על פצע טרי. לא הסבירו לי בשביל מה. צעקו ואיימו בבדיקה, דרשו שאחתום כל מיני מסמכים. אני לא יודעת מה כתוב בהם בעברית.

פעמים רבות התלוננתי לנשיא בית המשפט על הפרות בוטות של סדר ניהול המשפט, חוסר אובייקטיביות וייצוג, ביקשתי שיפטרו את עו»ד שלא ייצג אותי ולא דיבר איתי. אף אחד לא הגיב. המזכירים בבית המשפט התעללו בי, לא קיבלו ממני תלונות ומסמכים, דרשו שאדבר רק בעברית למרות שיש שם עובדים דוברי רוסית. אבל הם פוחדים לעזור הרי יפטרו אותם בשל כך.

בית המשפט דחה ולא התחשב בחוות דעתו של רופא מומחה בלתי תלוי, מנתח ידוע מ»קרדיומדיקס» בתל אביב. בית המשפט מינה מומחה משלו מבי»ח רמב»ם, מנתח מוסמך פרופ’ קליוגר. כמעט שנה שילמתי עבור שתי בדיקות, אפילו חסכתי בתרופות. אולם בית המפשט דחה ולא התחשב גם בחוות דעתו של פרופ’ קליוגר.

עו»ד לא הודיע על החלטת בית המשפט, התפטר מטיפול בתיק בלי הודעה ולא הגיש ערעור. נודע לי על זה מאוחר מדי, המועד להגשת ערעור עבר והתיק נסגר לא באשמתי. המדינה מסרבת למנות עו»ד אחר. כבר הרבה שנים אף עו»ד ישראלי לא מוכן לייצג אותי. אני מוכנה לקבל כל תנאי.

הסחבת המשפטית נמשכת כמעט 10 שנים. בריאותי ניזוקה עוד יותר. המדינה מבזבזת סכומי כסף גבוהים וערימות נייר, גוזרת סבל בלתי נסבל, עינויים והתעללויות על ניצולי שואה בודדים וחסרי אמצעים שנשללו מהם זכויות והגנה.

עורכי דין לא מוכנים לא רק לייצג אותי אלא גם להכין ערעור בתשלום. אני לא יודעת כיצד כותבים אותו כי אני לא יודעת עברית. עורכי דין מסרבים לתת לי ייעוץ וסיוע משפטי, להכין מסמכים לבית משפט בשטרסבורג. אני לא מכירה את החוקים וכיצד עליי לפעול.

במשך כל שנות המשפט הרבה פעמים פניתי ללשכת עורכי דין, לכנסת, לכל המשרדים, לפרקליטות, למבקר המדינה, ליד ושם ולכל הרשויות. הצטברו לי שקיות של מכתבים. אף אחד לא מגיב. נודע לי שפניות ותלונות נזרקות, לא קוראים אותן.

המזכירים בבית משפט מחוזי מסרבים לקבל ערעור – בקושי רב שכנעתי עו»ד אחד בבית המשפט לכתוב אותו. הוא ריחם עליי, בכיתי והתחננתי. הוא לא לקח אפילו כסף. אך המזכירים בבית המשפט לא קיבלו את הערעור. הם התעללו בי, הריצו בחדרים, גרשו אותי, נעלו את החדרים ולא קיבלו בשעות העבודה. הם איימו «להכניס אותי לבית חולים פסיכיאטרי». סרבו לדבר איתי, דרשו לבוא עם מתרגם דובר רוסית למרות שיש לידם עובדים דוברי רוסית. לא קיבלו ממני תלונות למנהלים על התעללויות ואימים מצד העובדים.

נאלצתי לנסוע רחוק בחום עם פצע רקוב שיתרגמו לי כמה מילים בתלונה ולשלם סכום רב. אבל המנהלים לא ענו על תלונות שהצלחתי להגיש. אי אפשר להתקבל אצלם ולהתקשר אליהם. הם מסתתרים. מקומם נשמר בסוד. מרמים ומסתירים מידע.

במאי 2012 התקיים דיון ללא עו»ד ומתרגם. השופטת וסרקרוג סירבה לקבל תלונה שתורגמה מראש לעברית על התעללויות ואיומים מצד מזכירים ועובדי בית המשפט ועל סירובם לקבל את הערעור על החלטת בית המשפט. עקב כך עבר מועד הגשת הערעור באשמתם. למרות זה השופטת סגרה את התיק.

כפי שהשופטת הסבירה התיק ייפתח אם אמצא עו»ד. פניתי למקומות רבים ואף אחד לא מוכן לייצג אותי. המדינה מסרבת למנות לי עו»ד. פניתי לעיתונות ,לרדיו, לטלוויזיה. אף אחד לא עונה. אי אפשר לפנות לציבור בבקשת עזרה, כל הדרכים חסומות. אין שום תקווה שישמעו אותי. כנסת ומוסדות אחרים לא עונים על פניות רבות. זו אי-מוסריות בוטה. בכל ישראל אין אדם, עו»ד, יהודי או בסופו של דבר מישהו שירחם עליי ויכנס למצבי עקב כל מה שעברתי. בגלות הייתה אפליה, סבלנו מאנטישמיות אולם היו אנשים שריחמו ועזרו.

הורגים אותנו, שברו לי אצבע, אנסו את בתי. הרמאי גנב מעולים, שלא לקחת בחשבון גניבות רבות ופשעים קטנים יותר.

שום מקרה לא נחקר. המשטרה לא מגנה עלינו. אותו דבר עושה גם בית משפט – אי אפשר להשיג בו כלום.

המיתו את דודתי, לא רחצו אותה כל עוד היא הייתה מאושפזת בבי»ח. היא סבלה, בכתה, התחננה וביקשה שירחצו אותה. לא נתנו לי לרחוץ אותה, גירשו אותי ולא אפשרו להסתכל עליה מתחת לשמיכה. המיתו אותה. היא הייתה חזקה והייתה יכולה עוד לחיות. היא ניצלה בנס בשואה.

במקום לפתור את הבעיות המדינה מעלימה אותם ולא מגיבה על פניות ותלונות רבות. המנהלים מסתתרים, לא מדברים עם אזרחים. אי אפשר להתקשר אליהם או להגיע לפגישה. המוסדות הפכו למבצר מבוצר היטב, העובדים מרמים, מסתירים מידע תוך ניצול אי שליטה שלנו בעברית שאותה לא למדנו מחמת הגיל ומחלות. אני מבזבזת את כל זמני לטיפול בפצע ועליי להתרחץ כל הזמן.

לא ידוע לאן נעלמו כל האמצעים שמיועדים לניצולי שואה. מי מנהל אותם. אי אפשר להתקשר ולברר. המדינה מקווה בציניות שאנו נמות במהרה וניקח איתנו את כל הבעיות. שום דבר לא נעשה כדי להקל על קיומינו בתנאים עלובים.

כואב לראות אישה זקנה אינטליגנטית שמנסה כל היום בחום למכור סט כלים ישן על מנת לקנות תרופות. בילדותה היא יצאה פצועה מתחת לגופות של משפחתה ההרוגה, מאות יהודים, לא נשאר לה אף אחד בעולם כולו.

אני מבקשת מציבור לעזור לי למצוא עו»ד ישר, רצוי דובר רוסית שיסכים לייצג אותי בבית המשפט. עו»ד שיסכים עבור שכ»ט מתאים לייעץ לי ולהעניק סיוע משפטי, להתעקש על חקירה אובייקטיבית של מקרה שלי ולהכין מסמכים לבית המשפט האירופי לזכויות אדם בשטרסבורג במקרה הצורך.

אני מבקשת בשם כל ניצולי שואה שלא מתלוננים ולא נעלבים מאף אחד כי כל הסבל שלהם הוא דבר קטן בהשוואה למה שהם עברו.

אני מבקשת את הגנתכם. המדינה מסרבת להגן.

אם אקבל פיצויים אוכל להינצל. אני חייבת לעבור ניתוח דחוף. מנתחים פרטים מסכימים לנתח אותי ומבטיחים הצלחה מלאה. היה עליי לעבור אותו לפני זמן רב. בהתאם למה שכתבו רופאים מומחים בחוות דעתם יש לנקות את הזיהום שקיבלתי. אנא תעזרו לי, אחי צריך אותי. הוא ימות בלעדי, אני חייבת לחיות.

אתם תקוותינו היחידה, תצילו אותנו!

                                                                                                 בכבוד רב,

                                                                                                 פיליפוב אנה